החלטה בתיק בר"ע 40966-03-12

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (בתיק ס"ע 1129-02-12; השופטת שרה שדיאור ונציגות הציבור גב' אורנה לשם וגב' גילה פרימק; החלטה מיום 7.3.12), בה נדחתה בקשתה של המבקשת ליתן סעד זמני נגד המשיבה המורה כי פיטוריה של המבקשת לא ייכנסו לתוקף עד לבירור ההליך העיקרי בתביעה.

2.         בית הדין האזורי, בהחלטה רחבת יריעה ומפורטת, ניתח את הראיות והעדויות שהוצגו בפניו והגיע למסקנה כי     לא נתגלו אי סדרים בעבודת העירייה כפי שטוען ב"כ המבקשת וההתנהלות בעניינה נעשתה באופן מקצועי וענייני וללא שיקול זר.

3.         ב"כ המבקשת טוען בבקשת רשות הערעור כי החלטת בית הדין האזורי היתה מגמתית ובלתי סבירה, וניתוח העובדות והראיות בה נעשה באופן שגוי. לטענתו, המבקשת חשפה אי סדרים בעבודת הממונים עליה במשיבה ופיטוריה נבעו גם מחשיפת אי הסדרים וגם מכך שהיא לא הסכימה ליישר קו עם מעשים לא חוקיים שנדרשה לעשות. ב"כ המבקשת גורס כי בית הדין האזורי לא ניתח נכונה את הראיות והתעלם מטענות המבקשת ומראיות שהציגה, וגם התעלם מכך שלא נעשה למבקשת שימוע כדין לפני פיטוריה.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות ב"כ המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

5.         ככלל, החלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. על פי ההלכה, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או לאי מתן סעדים זמניים אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה [דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244 (1995)]. לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק חריגה מן הכלל ושמיעת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי.

6.         כפי שצוין לעיל, בית הדין האזורי הוציא תחת ידו החלטה מפורטת ומנומקת, תוך שהוא מתייחס באופן מדוקדק ופרטני למסמכים רבים ולעדויות שנשמעו בפניו. חלק ניכר מהכרעתו מבוסס על התרשמות בלתי אמצעית מעדויות, אשר ערכאת הערעור תתערב בה רק במקרה חריג, אשר אינו מתקיים בנסיבות שבפנינו. לא שוכנענו מטענות ב"כ המבקשת, כי נפלה בהחלטתו של בית הדין האזורי טעות מהותית, אשר מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

            יודגש, כי בית הדין האזורי התמודד עם מכלול טענות ב"כ המבקשת והכריע בהן, לרבות הטענה לפיה היא נדרשה לבצע מעשים בלתי חוקיים על ידי הממונים עליה, כמו גם לטענה בדבר אי קיום שימוע כהלכתו. בית הדין האזורי מצא בין היתר כי עמדתה של המשיבה מגובה במסמכים רבים שנוצרו בזמן אמת, התנהלותה של המשיבה בעניין נמצאה תקינה, לא הוכחה פגיעה בטוהר המידות או המנהל התקין, ולא הוכח קיומם של שיקולים לא ענייניים בפיטורים.

7.         כאן המקום לציין, כי אין באי מתן הסעד בשלב זה של הדיון כדי למנוע מבית הדין האזורי ליתן כל סעד אשר ימצא לנכון בתום הדיון, לאור מכלול הראיות שיובאו בפניו, ולאחר שיבחן באופן יסודי את טענותיו של ב"כ המבקשת.

8.         טרם סיום יוער, כי טוב יעשה ב"כ המבקשת אם יימנע להבא מלהשתמש בלשון משתלחת ופוגענית כלפי בית הדין האזורי, ויישמר מפני העלאת טענות, כפי שעשה בבקשת רשות הערעור, המטילות ספק ביושרו ובמקצועיותו של בית הדין האזורי.

9.         סיכומו של דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נדרשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: